יוסף כשדן
לידה |
1910 יפו, המנדט הבריטי |
---|---|
פטירה | 1955 (בגיל 45 בערך) |
לאום | אמריקאי |
תחום יצירה | אדריכל |
יוסף כשדן (1910 – 1955) היה אדריכל ארץ-ישראלי–אמריקאי, מאדריכלי הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל בשנות ה-30. מרבית עבודתו נעשתה בשותפות עם המהנדס אלישע שמשוני. יחד ניהלו משרד עד סוף שנות ה-30[1]. בסוף שנות ה-30 היגר למסצ'וסטס, ארצות הברית, שם החל לעבוד ב-1946 במשרד Kelly & Gruzen Architects[1].
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשדן נולד ביפו בשנת 1910. את השכלתו רכש בטכניון בחיפה, ותואר באדריכלות קיבל בבית ספר MOORE בביירות, לבנון. הוא סיים בשנת 1931 את בית הספר לעיצוב של הבאוהאוס בדסאו, גרמניה[2].
לאחר שסיים את לימודיו, שב כשדן לארץ ישראל והשתקע בתל אביב בה פתח משרד יחד עם המהנדס אלישע שמשוני.
בשנת 1940 היגר לארצות הברית, שם המשיך בעבודתו כאדריכל. במהלך מלחמת העולם השנייה, עבד עבור חברת קלוג ותכנן עבורם מפעלי תעשייה ובתי זיקוק. בשנת 1946 הצטרף כשדן למשרד אדריכלים בניו יורק בשם Kelly and Gruzen. הוא שימש בחברה זו כראש מחלקת תכנון והיה ממונה בין היתר על מספר פרויקטים גדולים כגון תכנון ועיצוב של הקולג' לרפואה על שם אלברט איינשטיין בישיבה יוניברסיטי בניו יורק, תכנון ועיצוב של בית חולים צבאי בפנסילבניה ועוד.
בשנות ה-50, ביקר כשדן מספר פעמים בישראל, ובין היתר פיקח ישירות על מספר פרויקטים גדולים שבהם היה משרדו מעורב עם מדינת ישראל.
סגנון אדריכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשדן שלמד תקופה בבית ספר באוהאוס, תכנן ברוח הסגנון הבינלאומי תוך התאמה מסוימת לאקלים החם בארץ ישראל.
ממאפייניי הסגנון של יוסף כשדן:
- המרפסות המנדלסוניות, מרפסות חזיתיות שבחלקן מתעגלות.
- שכפול הקומות ושילובן עם המרפסות המייצרות הדגשה אופקית.
- על גבי מרבית הפרויקטים ישנם מעקות ברזל בעל פרזול ייחודי, שיחד עם המרפסות שואבים השראה מכלי שיט וזאת בהתאם לרוח הסגנון הבינלאומי.
מאפיינים אלה ועוד חיזקו את רוח הסגנון הבינלאומי ותרמו לפיתוח האדריכלות המודרנית בארץ ישראל.
פרטים אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף כשדן היה בעל אוצר מילים רחב בשפות: אנגלית, עברית, גרמנית וערבית.
אחיו חיים כשדן היה אדריכל והמהנדס הראשי של משרד החינוך בשנות ה-50[3]. האחים לא הרבו לעבוד יחדיו למעט בית גסר הנמצא ברח׳ גוטליב 12 בתל אביב עליו חתומים שניהם.
כשדן נפטר ממחלת הסרטן ב-1955 והותיר אחריו בן.
פרויקטים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רחוב בן יהודה 136, תל אביב
- בית גסר, רחוב גוטליב 12, תל אביב
- רחוב הרצל 8, תל אביב
- רחוב הרצל 10, תל אביב
- בית גברילוביץ', רחוב דרך פתח תקווה 27, תל אביב
- רחוב העלייה 41, תל אביב
- רחוב דיזנגוף 91, תל אביב
- רחוב אמיל זולה 8 פינת ז'אן ז'ורס 14, תל אביב
- בית שמואל קפלן, רחוב ארלוזורוב 79, רמה״ג
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצה סמוק, Dwelling on The Dunes TEL AVIV Modern Movement And Bauhaus Ideals, Éditions de L'éclat, 1994
- ניצה סמוק, בתים מן החול, אדריכלות הסגנון הבינלאומי 1931-1948, תל אביב: משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 1994
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית פרידשטיין באמיל זולא 8 פינת ז'אן ז'ורס 14 בתל אביב, באתר 'חלון אחורי', 2 בספטמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניצה סמוק, טכניון ישראל, באתר ארכיון ניצה סמוק, 2018
- ^ ניצה סמוק, Dwelling on The Dunes TEL AVIV Modern Movement And Bauhaus Ideals, ישראל: Éditions de L'éclat, 1994, 1994
- ^ מעריב, נפטר חיים כשדו הצלב האדום, באתר Jpress, 23/02/1958